דימום פתאומי מהאף, המכונה בשפה הרפואית אפיסטקסיס, הוא תופעה נפוצה למדי שרובנו חווינו לפחות פעם בחיים. למרות שמדובר במראה שעלול להיות מעט מבהיל, ברוב המכריע של המקרים הסיבה לדימום אינה מסוכנת והוא חולף מעצמו או בעזרת טיפול פשוט. עם זאת, חשוב להבין מה הגורמים האפשריים לתופעה, כיצד לטפל בה נכון ומתי היא דורשת בירור רפואי.
מה גורם לדימום פתאומי מהאף?
חלל האף עשיר מאוד בכלי דם זעירים ועדינים, הנמצאים קרוב לפני השטח של הריריות המצפות אותו. עדינות זו הופכת אותם לפגיעים במיוחד, וכל גירוי קל עלול לגרום להם להיסדק ולהתחיל לדמם. הגורמים לדימום נחלקים לכמה קטגוריות עיקריות, החל מגורמים סביבתיים ועד למצבים רפואיים.
גורמים שכיחים ונפוצים
הסיבה המובילה לדימום מהאף היא יובש. אוויר יבש, הנפוץ במיוחד בחורף בחדרים מחוממים או בקיץ עם מזגנים, גורם לייבוש הריריות באף. כשהריריות יבשות, נוצרים עליהן גלדים קטנים, והן הופכות לשבריריות ונוטות להיסדק בקלות. כל חיכוך קל, אפילו קינוח אף, עלול לגרום לפציעת כלי הדם ולדימום.
סיבה נפוצה נוספת היא פגיעה מכנית ישירה. חיטוט באף, קינוח אף חזק מדי או פציעה קלה באזור האף עלולים לפגוע בכלי הדם העדינים. אצל ילדים, הכנסת חפצים זרים לאף היא גורם שכיח נוסף שיש לקחת בחשבון. גם נזלת אלרגית או הצטננות, הגורמות לגודש ולצורך לקנח את האף בתדירות גבוהה, מגבירות את הסיכון לדימום.
מצבים רפואיים שעלולים לגרום לדימום
לצד הסיבות השכיחות, ישנם מצבים רפואיים שונים שיכולים להתבטא בדימום מהאף. לחץ דם גבוה, למשל, יכול להגביר את הלחץ על דפנות כלי הדם ולהפוך אותם לפגיעים יותר, אם כי הוא לרוב אינו הגורם הישיר לדימום אלא מחמיר אותו. מצבים של הפרעות בקרישת הדם, בין אם מולדות (כמו המופיליה) ובין אם נרכשות, מקשים על הגוף לעצור דימומים קלים באופן טבעי.
סטייה במחיצת האף היא מצב מבני שבו המחיצה בין הנחיריים אינה ישרה. סטייה זו עלולה לגרום לשינויים בזרימת האוויר באף, לייבש אזורים מסוימים ברירית ולהפוך אותם למועדים לדימום. במקרים נדירים יותר, גידולים שפירים או ממאירים בחלל האף או בסינוסים יכולים לגרום לדימומים חוזרים ונשנים, ולרוב ילוו בתסמינים נוספים כמו גודש קבוע באף או כאבי פנים.
תרופות והשפעתן
שימוש בתרופות מסוימות עלול להגביר את הנטייה לדימום מהאף. תרופות מדללות דם, כמו אספירין, קומדין (ורפרין) או תרופות חדשות יותר, פועלות למניעת קרישי דם אך כתוצאה מכך מאריכות את זמן הדימום מכל פציעה, לרבות באף. לכן, אנשים הנוטלים תרופות אלו צריכים להיות מודעים לסיכון המוגבר.
גם תרסיסים לאף, הנמצאים בשימוש נרחב לטיפול באלרגיה או בגודש, עלולים לגרום ליובש ולגירוי בריריות האף אם משתמשים בהם לאורך זמן. תרסיסים המכילים סטרואידים, למשל, יכולים להפוך את הרירית לדקה ושברירית יותר עם הזמן, מה שמגדיל את הסיכוי לדימום.
איך עוצרים דימום מהאף בצורה נכונה?
פעולת חירום נכונה יכולה לעצור את רוב הדימומים מהאף במהירות וביעילות. ראשית, חשוב לשבת ישר ולהטות את הראש קדימה, ולא אחורה כפי שנהוג לחשוב. הטיית הראש אחורה עלולה לגרום לדם לזרום במורד הגרון אל הקיבה ולגרום לבחילה והקאות, או במקרים חמורים יותר לשאיפת דם לריאות.
בזמן שהראש מוטה קדימה, יש לצבוט בחוזקה את החלק הרך של האף, ממש מתחת לגשר העצם, באמצעות האגודל והאצבע המורה. יש להחזיק את הלחיצה ברציפות למשך 10 עד 15 דקות לפחות, מבלי לשחרר כדי לבדוק אם הדימום פסק. הנשימה צריכה להתבצע דרך הפה. הפעלת לחץ ישיר על כלי הדם הפגוע מאפשרת לקריש דם להיווצר ולעצור את הדימום. הנחת קומפרס קר על גשר האף יכולה לסייע בכיווץ כלי הדם.
מתי חשוב לפנות לרופא?
למרות שרוב המקרים אינם מדאיגים, ישנם מצבי "דגל אדום" המחייבים פנייה לייעוץ או טיפול רפואי. אם הדימום נמשך יותר מ-20 דקות למרות הפעלת לחץ רציף, יש לפנות לחדר מיון. כמו כן, אם הדימום התחיל בעקבות חבלה משמעותית בראש או בפנים, נדרש בירור כדי לשלול פגיעה חמורה יותר.
דימומים מהאף שהופכים תכופים מאוד, כלומר מתרחשים מספר פעמים בשבוע, מצדיקים בדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון. סימנים נוספים הדורשים התייחסות הם דימום המלווה בסחרחורת, חולשה קיצונית, קושי בנשימה או תחושת עילפון. גם אם כמות הדם גדולה במיוחד, או אם המטופל נוטל תרופות מדללות דם והדימום אינו נעצר בקלות, חשוב לפנות לקבלת עזרה רפואית.
דרכים למניעת דימום מהאף
ניתן לנקוט מספר צעדים פשוטים כדי להפחית את הסיכוי לדימום מהאף. הדרך היעילה ביותר היא שמירה על לחות ריריות האף. שימוש במכשיר אדים בחדר השינה, במיוחד בחורף, יכול לעשות הבדל משמעותי. בנוסף, ניתן להשתמש בתרסיס מי מלח (סליין) לאף מספר פעמים ביום כדי לשמור על לחות הריריות.
מריחה עדינה של שכבה דקה של וזלין או משחה ייעודית בתוך הנחיריים בעזרת מקלון צמר גפן יכולה ליצור שכבת הגנה ולמנוע יובש. חשוב להימנע מחיטוט באף ולקנח את האף בעדינות. אם הדימומים נגרמים על רקע אלרגיה, טיפול יעיל באלרגיה יסייע גם במניעתם. לאנשים הסובלים מדימומים חוזרים, ייתכן שהרופא ימליץ על צריבה של כלי הדם הבעייתי – הליך פשוט הנעשה במרפאה.
דימום מהאף אצל ילדים – דגשים מיוחדים
דימום מהאף נפוץ במיוחד בקרב ילדים בגילאי 3 עד 10. הסיבה לכך היא שכלי הדם באפם עדינים יותר, והם נוטים יותר לחטט באף, לקנח אותו בחוסר זהירות או לסבול מאלרגיות. ברוב המוחלט של המקרים, התופעה אינה מעידה על בעיה חמורה וחולפת עם ההתבגרות, כאשר ריריות האף מתחזקות.
הטיפול בדימום אצל ילדים זהה לטיפול במבוגרים: להושיב את הילד, להטות את ראשו קדימה וללחוץ על החלק הרך של האף. הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על רוגע ולהרגיע את הילד, שכן מראה הדם עלול להלחיץ אותו. שמירה על ציפורניים קצרות אצל הילד יכולה למנוע פציעות הנגרמות מחיטוט. אם הדימומים תכופים או חמורים, מומלץ להתייעץ עם רופא ילדים.
