בעולם משחקי הווידאו, הרשתות החברתיות ואפילו בשיח היומיומי אנחנו שומעים יותר ויותר את המונח "NPC". אך מה בדיוק זה אומר? איך מושג ממשחקי מחשב הפך לתופעה תרבותית ששינתה את האופן שבו אנחנו מדברים על התנהגות אנושית? במאמר זה נצלול לעולם ה-NPC, מקורותיו, והדרך המעניינת שבה התגלגל מפיקסלים על מסך למציאות החברתית שלנו.
המשמעות של NPC במשחקי וידאו
NPC הם ראשי התיבות של "Non-Player Character" או בעברית "דמות שאינה שחקן". אלו הן דמויות במשחקי וידאו שלא נשלטות על ידי אדם אמיתי אלא על ידי בינה מלאכותית של המשחק. תפקידם מגוון – חלקם מספקים משימות לשחקן, אחרים מוכרים פריטים, יש כאלה שמספרים חלקים מהעלילה, וכמובן, יש את אלה שתפקידם פשוט "למלא" את העולם ולגרום לו להרגיש חי ותוסס.
התפתחות ה-NPC לאורך השנים
בימי משחקי הווידאו הראשונים, ה-NPC היו פשוטים מאוד – לרוב אויבים בסיסיים עם תבניות תנועה קבועות ומוגדרות מראש. עם התקדמות הטכנולוגיה, ה-NPC הפכו למורכבים יותר:
בשנות ה-80 וה-90, ה-NPC החלו לקבל דיאלוגים מוגבלים וסיפורי רקע קצרים. במשחקים כמו "The Legend of Zelda" או "Final Fantasy", הם כבר לא היו רק מכשולים, אלא חלק מהעולם הווירטואלי.
בשנות ה-2000, עם התפתחות משחקי העולם הפתוח כמו "Grand Theft Auto" או "The Elder Scrolls", ה-NPC קיבלו אישיות, שגרות יומיות ויכולת תגובה לפעולות השחקן. הם החלו "לחיות" את חייהם הווירטואליים גם כשהשחקן לא נמצא בסביבתם.
כיום, עם כניסת טכנולוגיות כמו למידת מכונה ובינה מלאכותית למשחקים, ה-NPC מסוגלים ללמוד מהתנהגות השחקן, לפתח "יחסים" מורכבים איתו ולהגיב בצורה כמעט אנושית למצבים שונים במשחק. משחקים כמו "Red Dead Redemption 2" או "The Last of Us Part II" מדגימים היטב את הקפיצה הטכנולוגית הזו.
מאפיינים מרכזיים של NPC
למרות ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה, ל-NPC יש כמה מאפיינים שנותרו עקביים לאורך השנים:
תבניתיות – NPC תמיד יהיו, במידה מסוימת, צפויים. הם פועלים על פי אלגוריתמים ולכן יש גבול למידת הספונטניות שלהם.
משפטים חוזרים – רבים מה-NPC ידועים במשפטי מפתח שהם חוזרים עליהם. כמו המשפט המפורסם "I used to be an adventurer like you, then I took an arrow in the knee" ממשחק Skyrim, שהפך למם אינטרנטי.
מוגבלות הבחירה – בעוד שחקנים אנושיים יכולים לבחור כל פעולה שהמשחק מאפשר, ה-NPC כבולים למסלולים ופעולות שהמתכנתים הגדירו עבורם.
איך NPC התגלגל למונח ברשתות החברתיות?
מעניין לראות כיצד מושג טכני ממשחקי וידאו חלחל לתוך השיח החברתי והפוליטי. המעבר הזה החל בעיקר בשנת 2018, כאשר קהילות אינטרנט החלו להשתמש במושג "NPC" כדי לתאר אנשים שהם תופסים כחסרי חשיבה עצמאית וכאלה שפשוט "הולכים עם הזרם".
ה-NPC כמטאפורה חברתית
כמו שה-NPC במשחקים מוגבלים למספר משפטים ותבניות התנהגות, כך הכינוי "NPC" בעולם האמיתי מתייחס לאנשים שנתפסים כאילו הם חוזרים על אותם רעיונות או התנהגויות ללא מחשבה עצמאית. זוהי מטאפורה שמציירת אנשים מסוימים כ"דמויות רקע" בסיפור החיים, ולא כשחקנים ראשיים בעלי רצון חופשי ויכולת ביקורתית.
למרות שהמונח התחיל ככינוי פוליטי, הוא התרחב מהר מאוד לתיאור כל התנהגות שנתפסת כתבניתית או "ממוחזרת". פתאום, אנשים שחוזרים על אותן בדיחות, אוהבים את אותם הדברים הפופולריים, או פשוט חיים חיים שנתפסים כ"רגילים מדי" – כולם יכולים להיות מכונים "NPC".
הממים של NPC
עם התפשטות המושג, נולדו גם ממים שמתארים את ה-"NPC". הדימוי הנפוץ ביותר הוא של פרצוף אפור חסר הבעה (ה-"NPC Wojak"), שמסמל את הריקנות או חוסר האישיות שמיוחסים ל-"NPC" אנושיים. ממים אלו הפכו לדרך נפוצה להביע ביקורת על דעות או התנהגויות שנתפסות כלא אותנטיות.
לצד זה, נולדה תת-תרבות שלמה של סרטונים המדמים התנהגות של NPC אמיתיים – אנשים שמתנהגים כמו NPC במשחקים, עם תנועות מכניות, תגובות צפויות ודיאלוגים מוגבלים. וידאו טיקטוק של אנשים המחקים NPC הפכו לקטגוריה פופולרית בפני עצמה.
דוגמאות לשימוש במונח NPC בעולם האמיתי
בשנים האחרונות, השימוש במושג NPC התרחב הרבה מעבר לפינות האפלות של האינטרנט ונכנס ללקסיקון היומיומי של רבים, במיוחד בקרב בני הדור הצעיר. הנה כמה דוגמאות לאופן שבו המושג משמש כיום:
ברשתות החברתיות
"היא מתנהגת ממש כמו NPC, כל יום מעלה אותה התמונה בדיוק עם קפה וספר וציטוט השראה." – ביקורת על אנשים שמפרסמים תוכן שנתפס כשטחי או לא מקורי.
"כשמישהו במסיבה אומר 'אז במה אתה עוסק?' הוא פשוט מפעיל משימת צד של NPC." – הומור על אינטראקציות חברתיות שגרתיות והטייה שלהן כאילו הן חלק ממשחק.
"אל תהיה NPC בחיים שלך. תחשוב מחוץ לקופסה, תעשה את מה שאתה באמת רוצה." – עידוד לחשיבה עצמאית ובחירות אותנטיות.
בתרבות הפופולרית
המושג "NPC" הופיע גם ביצירות מפורסמות. בסדרה "פארק וסטוורלד" (Westworld), הרובוטים שמאכלסים את הפארק הם מעין NPC ממשיים, וסדרת הסרטים "Free Guy" (2021) עוסקת ב-NPC במשחק מחשב שמפתח מודעות.
בספרות, ז'אנר ה-LitRPG (ז'אנר של ספרות פנטזיה שמשלב מכניקות ממשחקי תפקידים) משתמש רבות במושג NPC ולעיתים מערער על הגבול בין "דמויות משחק" לבין שחקנים אמיתיים.
בפסיכולוגיה ובפילוסופיה
אף שהמושג "NPC" הוא חדש יחסית, הרעיון שיש אנשים ש"פחות מודעים" או "פחות אותנטיים" קיים זמן רב בפילוסופיה. חוקרים אחדים השוו את תופעת ה-NPC לרעיונות של הפילוסוף מרטין היידגר על אנשים שחיים באופן "לא אותנטי", או לרעיון ה-"automaton" של הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן.
יש פסיכולוגים שמשתמשים במושג כדרך להסביר תופעות כמו "חשיבת עדר" או שכפול התנהגויות חברתיות ללא רפלקציה, אם כי בדרך כלל בהקשרים לא פורמליים.
אז מה המשמעות של להיות NPC בעידן הדיגיטלי?
המושג NPC מציב מראה מעניינת מול החברה שלנו. מצד אחד, הוא יכול להיות כלי ביקורתי על אובדן האותנטיות והחשיבה העצמאית בעידן של מדיה חברתית והמונים. מצד שני, הוא גם יכול להיות כלי לזלזול והפחתת ערך של אנשים אחרים, על ידי שלילת הסוכנות והמורכבות האנושית שלהם.
בסופו של דבר, המושג NPC מזכיר לנו את החשיבות של להיות מודעים לבחירות שלנו, לחשוב באופן ביקורתי, ולא רק "לשחק את התפקיד" שהחברה או הפלטפורמות הדיגיטליות מציבות בפנינו. בין אם במשחקי וידאו או בחיים האמיתיים, הערך טמון בלהיות יותר מסתם "דמות רקע" – בלהיות השחקן הראשי בסיפור החיים שלנו.
